סטגפלציה, השילוב הבלתי סביר של קצב צמיחה כלכלית נמוכה ושיעור אינפלציה גבוה (שבדרך כלל נעים במקביל) ואבטלה שנשארת גבוהה בהתמדה עשוי להפוך למציאות. זה מצב שפוגע בחברות הן באמצעות צמיחה איטית יותר בהכנסות והן בשולי הרווח המתכווצים וזה גם תרחיש של סיוט עבור בנקים מרכזיים וממשלות, שאינם יכולים להשתמש בהקלות מוניטריות ובתמריצים מבלי להחמיר את לחצי האינפלציה.
הפעם האחרונה שמשקיעים התמודדו עם זעזוע סטגפלציוני משמעותי הייתה בשנת -1973, כאשר פעולת נפט אמברגו (מצב כלכלי שבו גופים מבצעים אמברגו להגבלת הובלת נפט לאזור או ממנו, על מנת להגיע לתוצאה רצויה כלשהי) של חברי הברית OPEC הובילה לעלייה חדה במחיר הזהב השחור, מה שהוסיף לחצי אינפלציה גבוהים וחנק את הצמיחה הכלכלית. זה בתורו הוביל למיתון כלכלי ולתיקון משמעותי בבורסה.
איתות על חזרה לסטגפלציה?
יש החוששים שאכן כן. שיעור האינפלציה הגבוה של היום, העלאות המחירים התלולות ביותר מזה 40 שנה, לצד האיום על הצמיחה הכלכלית עקב מחירי אנרגיה גבוהים ועליות המחירים הצפויות בסחורות על רקע הסכסוך באוקראינה – מאותתות על חזרה לסטגפלציה.
יוקר המחיה שבינתיים עדיין מאפיל על עליות השכר ועליות המחירים הדרמטיות בדיור, שכר דירה, כלי רכב, בנזין ומצרכי מזון מעוררים את התחושה שמשהו בכלכלה לא בסדר.
זה התחיל עם פרוץ המגיפה. הריחוק החברתי, הסגרים והשבתות הפחיתו את היכולת לייצר סחורה, לספק שירותים, לנסוע ולספק סחורה. סגירת בתי ספר וטיפול בילדים לא אפשרה להורים רבים לעבוד. למרות שהמשרות נמצאות היום בשפע יחסי, מיליוני אנשים פחות עובדים היום בהשוואה לפני שנתיים בלבד ורבים נשרו ממעגל העבודה לגמרי.
כדי למלא משרות פתוחות, מעסיקים מציעים שכר גבוה יותר. השכר הגבוה הזה משקף מחסור שנוצר על ידי הממשלה ולא עלייה בפריון העובדים.
הפער הזה שבין השכר לפרודוקטיביות בפועל, פוגע בעסקים שלא מצליחים לעמוד בקצב האינפלציה ולכן הם נאלצים להעביר את העלויות הגבוהות הללו ללקוחות.
מבחינת אבטלה, בשנת 1980 הגיעה האבטלה ל-7.8 אחוזים והכלכלה למעשה הצטמקה. בשנה, האינפלציה זינקה ב-12.3%. יש לציין שכיום אנו במצב טוב יותר, לפחות מבחינת רמת האבטלה הנוכחית בארה"ב.
משקיעים גדולים אולי יכולים לצאת מהמשבר הזה, אך משקיעים קטנים ומשפחות מתקשות להסתדר עם עליית המחירים. ואכן הפדרל ריזרב כבר מכיר בכך שהוא אשם בחלק מהאינפלציה הזו.
הנשיא ג'ו ביידן טען לאורך כל הדרך שחבילת המס וההוצאות שלו יסייעו להתגבר טוב יותר על המשבר וישנו את הכלכלה אך במציאות, המדיניות הזו ייצגה מדיניות רדיקלית וסוציאליסטית שהחריפה את עליות המחירים, המחסור בכוח אדם ושיבושים בשרשרת האספקה איתם כולם עדיין מתמודדים.
הסביבה הכלכלית של היום לא נראית שונה משנת 1973
בנוסף על יוקר המחיה ושיעור האינפלציה הגבוה, כעת כשהסכסוך באוקראינה מוביל גם את מחירי האנרגיה ומיני סחורות לשיאים חדשים ומאיים על הצמיחה הכלכלית, הסביבה של היום לא נראית שונה בהרבה משנת 1973.
אז אם אתם מעריכים שאנחנו בסיכון של חזרה על הסביבה הכלכלית של שנת 1973, סחורות, נדל"ן, מזומנים וניירות ערך מוגני אינפלציה של האוצר (TIPS) עשויים להיות ההימורים הטובים ביותר שלכם, מכיוון שהם הנכסים היחידים עם ביצועים חיוביים.
מצד שני, אולי גם תרצו להימנע ממניות-במיוחד מניות של חברות טכנולוגיה ומניות הקשורות לשיקול דעת של צרכנים שעלולות להיפגע בצורה הקשה ביותר במצב של ציפיות לצמיחה נמוכות יותר כמו שהיו בשנות ה-70. ולסיום, לא מומלץ לסמוך על אגרות חוב שיצילו את המצב: אמנם צמיחה נמוכה יותר נוטה להיות סביבה טובה לאג"ח, אבל אינפלציה גבוהה יותר, ממש לא.
כתבה זו מהווה סקירה כללית על תמונת מצב כלכלית פוטנציאלית בלבד ואינה בבחינת המלצה לקנות/למכור/להחזיק נכס כזה או אחר. לפני כל פעולה, יש לעשות מחקר מעמיק כדי לקבל החלטות מושכלות ומבוססות.
*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר למוצרים פיננסיים כלשהם
